בספרו הנהדר 'על הכתיבה', סטיבן קינג קובע ש"אם אין לך זמן לקרוא, אין לך גם את הזמן (או הכלים) לכתוב". וכרגיל, הוא צודק.
את היסודות לכתיבה ואת הכלים שאפשרו לי לבנות על גבם סיפורים בדיוניים ואמיתיים, שאבתי מהספרים הרבים שקראתי, גם מהפחות טובים שבהם, שלימדו אותי מה לא לעשות.
התחנות המשמעותיות בחיי מוצאות את דרכן, באופן טבעי, אל תוך הספרים שאני כותבת. נולדתי וגדלתי בתל אביב ואני עדיין קשורה לעיר הזאת בכל נימי נפשי, על אף השנים הרבות שעברו מאז שעזבתי. לא סתם העיר מככבת, כתף אל כתף עם הגיבורה אראלה, בספרי "בשורות טובות".
המגורים שלי במתחם נגה ביפו הולידו לימים את "לנקות את יפו", ואילו אושן גרוב, עיירת חוף ציורית שהתגוררתי בה בימיי בניו ג'רזי, ממתינה בסבלנות לתורה באחד הספרים הבאים.
ולא רק מקומות, אלא גם ובעיקר בני אדם. אנשים שפגשתי במהלך חיי, בתפקידיי כעובדת סוציאלית, במערכות יחסים טובות יותר וטובות פחות, בהיכרות מעמיקה או במפגש מקרי – כל אלה מתנקזים והופכים לחומרי גלם לכתיבה. כי כל עוד אני כותבת, אני מרגישה שאני נותנת משמעות לדברים.
וכשאני לא כותבת? אז בדרך כלל תוכלו למצוא אותי רודפת אחרי שני הבנים האנרגטיים שלי בגינת המשחקים או אי שם בטבע או מקריאה להם ספר.