כתבו עליי

דורית ברעם, מנהלת מועדון קוראות גדרה, על "אבקועים":

מודה ומתוודה, שער הספר לא עשה לי טוב. תמונת הנחש הכהה והמבריק המתפתל על הכריכה די הרתיעה אותי.

נחשים הם לא כוס התה שלי, בלשון המעטה.

וכאילו זה לא מספיק גם שמו המוזר של הספר העלה בי את סף החרדה.

אבקוע (כך על פי ויקיפדיה) הוא שם כולל בביולוגיה לצאצאים של בעלי חיים, בעיקר זוחלים, ובעלי חיים נוספים, הבוקעים מביצה כשהם דומים בצורתם לפרט הבוגר ומסוגלים לתפקד באופן עצמאי.

אז זה ספר על נחשים.

אבל לא רק.

בועז (ג’ומעה) הוא סוג של ילד חופש. הוא מתגורר במושב במרכז הארץ עם אמו ומעביר את מרבית  זמנו בהרפתקאות בטבע הסובב את יישובם. הלימודים בבית הספר לא מעוררים בו ענין רב.

אמו של בועז היא מלכה קרמר החרוצה, העמלנית בעלת ידי הזהב. אך מי הוא אביו ? בועז אינו יודע ואמו גם לא מספרת לו.

הכשת נחש שחווה בילדותו הביאה אותו לעניין גובר בעולם הנחשים והוא החל לומד ומתעמק באופיים, בדרכי התנהלותם, בחוכמתם  ובאורחות חייהם. הנחשים הפכו לחלק בלתי נפרד מחייו הבוגרים, והוא היה למומחה, בעל טור באינטרנט ולוכד נחשים בעל שם

אז זה על בועז והנחשים. אבל לא רק.

למרות עיסוקו המוזר משהו והתבודדותו, אישיותו החידתית מושכח אליו נשים רבות. אחת מהן היא חמוטל , צלמת אמנית שבאה לצפות ולתעד את הסובב אותו.

ועוד הגיעו אליו נער וגם נערה אשר שינו את חייו.

הסיפור משתרע על פני עשרות שנים,  אולם התהפוכות בחייו של בועז (ג’ומעה) הן כביכול מינוריות.

זהו ספר על אנשים מיוחדים, אשר כלפי חוץ אינם נבדלים מכל אחד אחר , אבל סערות משפיעות על חייהם והנחשים משתלבים בו בצורה כה מושלמת שהקוראים לומדים אפילו לכבד את הזוחל הזה.

ופתאום התמונה שעל הכריכה אינה מאיימת עוד, והאבקועים הם ה”צאצאים” שגם אנחנו מייחלים לבואם.

ספר נפלא ועדין, נקרא בהנאה עצומה.

הוצאת פרדס המשובחת מיטיבה למצוא את הספרים הייחודיים ולהביאם בפני הקורא הישראלי.

מומלץ. מומלץ. מומלץ.

זהו ספרה השלישי של שירז אפיק , קדמו לו “לנקות את יפו” ו”בשורות טובות”.

***

אלמוג סורין, קו למושב, 13.2.2020:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"אבקועים" בטבלת המבקרים, "הארץ":

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רחל פארן על "אבקועים":

""אבקועים" הוא אחד הספרים המדויקים והאמינים שקראתי. שירז אפיק יודעת לברוא עולם מציאותי ואמין עם דמות מעניינת ומיוחדת שאי אפשר לעזוב אותה לרגע, כי היא גורמת לקורא לסקרנות."

לסקירה המלאה: https://rachelfaran.co.il/2020/01/16/%D7%90%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%96-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7/?fbclid=IwAR3fDP_wYz1qvX7ubWRzbVbtziL7xrz97MP854uD1C6yYhrVhPN7a1tZTs8

***

הבלוגרית אתי סרוסי על "אבקועים":

"אבקועים" הוא ספר בלתי שגרתי. יחודו נובע הן מן המהלך המקורי של הארועים, שהם צפויים ובלתי צפויים גם יחד, והן מסגנונו הבוטח, הבורא דמות בשר ודם משכנעת מאוד, לצד דמויות משניות מדויקות. לפעמים מתעורר החשק לטלטל את בועז, לעתים קרובות יותר מתעוררת החמלה כלפיו, וכך או כך הוא נכנס אל הלב.
חווית קריאה מומלצת בהחלט."

לסקירה המלאה: https://etiseroussi.wordpress.com/2020/01/01/%d7%90%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%96-%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%a7/

***

"אבקועים" באתר נוריתה:

http://www.nuritha.co.il/he/node/68674?__cf_chl_jschl_tk__=27266cf6ca66a4e5a18764637d2ffb0ad7b0c472-1576477925-0-ATyJh28UA831aU7gh_D3uEI4zX6W6W1ZI6RFfLUg_QbzFXiY_TXTkxpPiL4Q_LVY1LsFyACDpuUiRoRd-87R3yPSm2tFFsja4aUxsWNxziRd6mQHEkYtO4Rl6awlTkxt_SDOpfWNDNgdiznEsgXEegAtLX5YSX7xTJBkCc-pH3P8ye1lRHW0GK2JpQ8VWZBgrla9–ZzaSn5PDph-xhnVX6Pm1gEL_HZ43Zs1-gSQ_30fjGhbbjU-U9nX5NZz61ijnG3X4pNZdJMONNhr4AHfOw

***

הבלוגרית שרית פלד על "אבקועים"

בועז קרמר, "ג'ומעה" בפי החבר'ה, לא אהב שיעורי תנ"ך בבית הספר, אבל לרוץ עם סנדלים תנכיים בשדה הפתוח במושב בלי לפחד מכלום, הוא אהב. אהב מאוד. הוא היה אדון השדה עטוף ברחמים כלפי היצורים החיים בשוליו. יכול היה לבלות כל חייו תחת כיפת השמיים ולנשום אוויר של פריחה ואדמה, אוויר של גן עדן לפני שסולק האדם ממנו. ובמרחב הזה, חית השדה אורבת לו. בועז קרמר, הגיבור הספרותי המרתק שכתבה בכשרון רב, הסופרת שירז אפיק ברומן השלישי למבוגרים, "אבקועים", הוכש על ידי נחש ונרפא מכך ומאותו הרגע, הוא מגלה שיש לו כוחות על ארסיים. סנייקמן בשבילכם. ההכשה הזו עוד תהפוך את חייו מן הקצה אל הקצה, תניע את העלילה ותשפיע על העתיד לבוא. הכוחות האלה יעמדו לרשותו, כאשר ירצה להשיג כל עבודה וכל אשה ההולכת אחר קסמו. אך גן העדן לא יעמוד לרשותו, ולנצח יעבוד קשה ויזחל על גחונו ויחיה עם אמו הקשוחה, קשת יום בלי שתספר לו מיהו אביו. גברת קרמר ידעה להיות עבור בנה ברגעים הקריטיים בחייו, כל השאר נזנח לטובת עבודה קשה וכאמור, סוד משפחתי.

יד אלוהים נגעה בבועז קרמר והוא גדל אט אט עם הקוראים במשך 192 עמודים עד להיותו אדם בוגר. לאורך השנים, מסתמנת בקיעתו לכדי יצור עצמאי, המסיר את הנשל הרגשי מעליו והופך ללוכד נחשים מהשפלה שעוזר למדינה. הוא אינו חדל, וגם אם כוחותיו אוזלים לו ומבחנים אנושיים בלתי רגילים שואפים להפילו, הוא שואף אל המרחב הפתוח.
בועז קרמר מחפש את השקט שלו, במקביל הוא גם מחפש את אבא שלו. הקשר הנעדר הזה, רודף אותו ומאלץ אותו לפתוח את המאורה שלו ולהכניס דמויות מגוונות שיצעדו במסלול חייו ויהוו לו מראה ליופי ולכיעור של החיים.

דמותו הספרותית של הסנייקמן הזה, מרתקת, מגניבה, כריזמטית, שרמנטית וראויה. כה ראויה בנוף הדפים עמוסי הטקסט ובשל כך אני רואה בכתב יד זה, יצירה ספרותית משובחת, יפה ומרגשת. סגנון הכתיבה שופע בפינות חמד של החיים, שפה רגשית טיפולית והומור מעקצץ לקום ולהתעורר.

לקראת סיום הקריאה, ישנה הבנה מאוד עמוקה כי על שלוש תחנות עומד האדם – על ילדותו, על נעוריו ועל בגרותו. כך גם הספר "אבקועים". מחולק לשלושה פרקים הנעים על ציר זמן חייו של בועז קרמר ובציר הזמן הזה, ישנן תהפוכות וישנם רגעים מרתקים וחיבור של התחלה וסוף על הבריאה, הגורל והקשר ההורי. הכל מתחיל במשפט (עמ' 5): "בראשית היו השמים. הם נפרשו מעלינו בכתמים של אדום ואפור, כמו נייר לקמוס של עונת מעבר. שמעתי את צליל הנשימות המהירות שלי ואת הרגליים שלנו…במורד השביל שחצה את השדה.." ומסתיים במשפט (עמ' 191) "ואני מדקלם את מה ששיננתי בעל פה במשך שלושה ימים : "…בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני"…"לפני שהבנתי מה קורה, הבכי קרע לי את הסרעפת וטלטל לי את כל הגוף. לא נלחמתי בו, עמדתי ונתתי לו להתפתל בתוכי.."

***

הבלוגר שניר פלג על "אבקועים"

אבקועים הוא ספר עם אוירה מאוד ישראלית, זה הורגש לי לאורך כל הטקסט, הישראליות, החיבור לטבע, ספר ישראלי עם גיבורים ישראלים ואוירה מאוד מקומית, לא יודע למה בחרתי להתחיל את הסקירה דווקא בזה אבל זו חלק מהתחושה שקיבלתי מהספר, הזכיר לי הרבה ספרים שנכתבו על קיבוצים אולי כי אני בא מהמקומות האלו וגדלתי בהם, אולי כי אני מחובר לטבע המקומי וכמו בועז גיבור הספר אהבתי לבלות בשדות, לרוץ יחף ולהרגיש את הטבע תחתי, לחיות תחת כיפת השמים ולהתחבר לכל מה שמסביבי, הנופים הפתוחים, הזוחלים, הציפורים הטבע המקומי הקסום עם שפע המרחבים שסביבו.
כזה הוא בועז "ג'ומעה" קרמר, שהכשת נחש בצעירותו שינתה את מסלול חייו ובועז הפך להיות לוכד נחשים ידוע עם קסם מיוחד ששובה בקסמו נשים אך לבועז לא פשוט בחיים, כילד שגדל ללא אב ועם אם קשה שסרבה לשתף את בועז בזהות אביו ובועז גדל עם זה, מתפתח לתוך זה, לתוך הסוד המעיק הזה.
אבקועים אלו יצורים שבוקעים מביצים ומפתחים חיים עצמאיים מרגע הבקיעה ללא תלות בהורים, בועז הוא אבקוע סימבולי אנושי. אדם שלמד לתפקד ככה, בועז בתוך חייו העצמאיים והחיפוש האנושי של זהות ומקום בעולם מחפש גם אחר זהות אביו.
אירוע מסוים שמתרחש בהמשך הספר משנה הכל והופך את הספר למותח יותר ומעניין מאוד.
הספר מתפתח בהדרגה, סיפורו של בועז, הקוראים גדלים איתו, לומדים להכיר אותו ולהזדהות איתו.
שירז אפיק כתבה ספר מעניין ומיוחד ומומלץ בחום רב.
תקראו, כדאי.

***

הסופר והמוזיקאי רועי סלמן ממליץ על "אבקועים":

הדבר שהכי הפתיע אותי בספר הזה הוא שהסופרת כתבה דמות גברית באופן כל כך אמין ומדויק. מעבר לכישרון כתיבה, דרושות רגישות והבנה של טיפוסים גבריים. שלושה חלקים לספר – משנת 1982 עד 2017, ובכל שלב בסיפור, בכל גיל, כבר מילדות – בועז, הגיבור, נשמע אמין לחלוטין.

עוד פלוס גדול לספר – הרבה פעמים אני מצליח לזהות במהלך הקריאה מה עומד לבוא. גם הפעם זה קרה. בשלב כלשהו חשבתי שאני מבין לאן הספר הולך וזה די ביאס אותי. אבל הופה, טעיתי שוב ושוב – הספר כל כך לא צפוי! עד הרגע האחרון לא היה לי מושג לאן הוא ממשיך.

דמויות מופיעות ויוצאות בהפתעה, ההתרחשויות מעניינות ונחשים המתפתלים לאורך הסיפור מזכירים לנו שבני אדם יכולים להיות הרבה יותר ארסיים מכל נחש.

ודבר אחרון – יש לי חולשה לספרי מבוגרים שהם על קו התפר עם ספרי נוער, וזה המקרה, לפחות בחלק הראשון, כשבועז עדיין ילד. אהבתי את החלק הראשון והשלישי במיוחד, אך גם השני מוצלח וחשוב.

יש לי הרבה מה לומר, אבל אסכם בכך שאיכשהו שירז אפיק הצליחה לכתוב ב-192 עמודים בכלל לא דחוסים, ובכל זאת מלאי פרטים הכרחיים – סיפור חיים שונה ומעניין, ונתנה לנו תמונה כמעט מלאה של הגיבור. וכשאני כותב "כמעט", אני מתכוון שיש מקומות פתוחים שמשאירים לנו, הקוראים, לחשוב ולנסות להבין – בלי האכלה בכפית.

מומלץ מאוד!

***
קישור לראיון בתכניתה של נילי ליבוביץ', רדיו קול הכנרת, על אבקועים, התמכרויות ושריטות נוספות. החל מדקה 05:37. האזנה נעימה!

https://www.mixcloud.com/upload/%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%96-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99/complete/

***

שרון מולדאבי על הרומן "אבקועים":

יש משפחה, ויש נחשים. ובועז, הכל אצלו במשפחה מפורק, מעורפל, מסתבך, אבל אצל הנחשים הוא מוצא מקלט ונחמה וחום, וחייו איתם נפלאים, כמעט נטולי הכשות, כמעט עד הסוף. שירז אפיק, שזה כבר ספרה השלישי, נכנסה יפה מתחת לעורו השב ומתנשל של גבר צעיר ואז מבושל עם חוש הומור די קטלני, שפרט לו, הכל אצלו מקולקל, ומה שטרם נצרב רק הולך ומתקלקל, והוא מוקף נשים ואנשים מכמה דורות שנמשכים אליו, מפתים אותו, וכל הזמן קורעים ממנו פיסות של שייכות וזהות. זה סיפור חיים מאובק וסוער, קצת דיוויד לינצ'י , שמרים הרבה אבנים מתחת לחיי אנשים מן היישוב, מתרחש ורוחש בנפת ראשון לציון ומתגלגל בין המדבר לדיזנגוף סנטר, ומעורר חיבה רבה ורכה יותר לחיות שבו מאשר לבני האדם, אם כי אלו זקוקים לכמויות אינסופיות של חמלה בעקבות הארס וההרס שהם משלחים. בועז, גיבור שהוא קורבן , מטפל בשלמות בחיות, ואובד מול בני האדם.

***
מתוך הבלוג "חי תרבות":

"אבקועים" מאת שירז אפיק: יוצא דופן, אמיץ, מקורי מאין כמוהו

באופן וירטואוזי, מלא צבע וחיות, רוקמת שירז אפיק את העלילה יוצאת הדופן של ספרה "אבקועים" אשר ראה אור לאחרונה בהוצאת "פרדס".

הספר כה מקורי – הן בנושאו, הן בסגנונו – עד אשר בזמן הקריאה תהיתי מהיכן הגיע הרעיון – ובה בעת, התשוקה – לכתיבת ספר זה.

"אבקועים" – בנוסף למקוריותו – הינו אמיץ וחזק והוא עורר בי כמיהה עזה לקרוא עוד מיצירתה של יוצרת רבת-עוצמה זו.

***

נועה הולצר – פרלמנט הספרים

אבקועים / שירז אפיק

ז'אנר: דרמה

193 עמודים

פרדס הוצאה לאור

שנת הוצאה: 2019

לפני כשנתיים נתקלתי במקרה בספרה של שירז אפיק בשורות טובות. כל כך אהבתי את הספר, שתייקתי לי את שמה של הסופרת בראשי וחיכיתי לספרים נוספים שלה. כשראיתי שעומד לצאת לאור ספר חדש, שמחתי וציפיתי לו, אך כבר מהכותרת הבנתי שהוא עוסק במה שאני פוחדת ממנו יותר מכל: נחשים. תמיד פחדתי מנחשים. לא רק הפחד הברור מסכנת ההכשה, אלא שפשוט לא יכולתי להסתכל עליהם. נמנעתי מצפייה בתוכניות טבע שעסקו בנחשים, ואפילו הדבקתי מדבקות על התמונות שלהם בספרים, כדי שלא אתקל בהם בטעות. כשחיפשתי ברשת – גיליתי שפחד מנחשים ברמה שלי נקרא אופידיופוביה, וזוהי הפוביה הנפוצה ביותר בעולם. כשליש מבני האדם סובלים ממנה.

'אל תהיי ילדה קטנה'. 'את אוהבת את כתיבתה של הסופרת, אז תתגברי על הפחד'. אלה הן רק חלק מהמנטרות שטפטפתי לעצמי. אז החלטתי לקרוא. ואני כל כך שמחה שקראתי כי הספר פשוט נפלא והקריאה בו היא הנאה צרופה. הסיפור כל כך ישראלי, כל כך שלנו, הרגשתי חלק מהסיפור והזדהיתי כל כך עם בועז – הדמות הראשית בספר. אז מה המשותף ביני ובין אדם שמעריץ נחשים עד כדי כך שגם הפך את זה למקצוע?

אבקועים מספר את סיפורו של בועז קרמר, המכונה ג'ומעה, החל מילדותו בשנות ה-80 ועד להווה של שנת 2017. אנחנו פוגשים את בועז לראשונה כשהוא בן שלוש עשרה. נער מתבגר שמתגורר במושב בשפלה, יחד עם אמו מלכה. מלכה היא אם חד הורית שגידלה את בועז בגפה. זהותו של אביו של בועז אינה ידועה לו. כמו כל בני השלוש עשרה, בועז לא מחבב במיוחד את בית הספר, והוא מעדיף לשוטט בשדות ליד ביתו, שם מתחילה חיבתו לזוחלים על הגחון. כשבועז גדל הוא מתחיל לעבוד בחנות לחיות, שם הוא קושר קשר מיוחד עם בעל החנות, שמצדו מלמד אותו את כל מה שהוא יודע על נחשים. במקביל הוא חווה אהבה ראשונה וסוערת.

כשבועז מתבגר הוא הופך ללוכד מקצועי. במהלך הקריאה כיניתי אותו ביני לבין עצמי: לוכד הנחשים והנשים. לא יודעת מה היה בבועז שגרם לי להיקשר אליו. אני מניחה שקצת קינאתי בו שהוא מצא את התשוקה שלו בגיל כל כך צעיר ודבק בה. הערצתי את מלכה, אמו של בועז, שהיא אישה חזקה ודמות נהדרת. ובכלל, הספר כולל דמויות בלתי נשכחות, שלא אפרט עליהן כי מתחשק לי שתקראו בעצמכם ותחוו אותן ללא ידע מקדים. עם התקדמות הסיפור פשוט לא הצלחתי להניח את הספר מידי, והייתי מרותקת לחייו של בועז ושל האנשים סביבו. אהבתי מאד את סופו הנוגע ללב של הספר, שכל כך התאים לו.

פסק הדין:

לשירז אפיק יש יכולת מופלאה להפיח חיים בדמות ספרותית, וכל זה בספר של פחות מ-200 עמודים. ההוכחה שעם כתיבה מדויקת לא צריך עמודים רבים בכדי ליצור עלילה מרתקת וסוחפת. מדובר ביצירה קטנה ושלמה שכוללת אפילו פס-קול משובח. למרות אורכו, הספר עוסק בנושאים רבים מלבד נחשים: ילדות, התבגרות, אהבה, מערכות יחסים, המחסור בדמות אב, אם דומיננטית, והערצה לבעל חיים שרוב האנשים אוהבים לשנוא. אהבתי מאד את הישראליות שנוטפת מדפי הספר, והזדהיתי עם ילדותו ונערותו של בועז. יש לי חיבה מיוחדת לסופרים שיודעים לכתוב דמויות מהמין הנגדי בגוף ראשון, ונראה כי שירז אפיק נכנסה למוחו של גבר באופן מושלם. במהלך הספר צחקתי, הזלתי דמעה, ובעיקר הכרתי את בועז. דמות שקשה לי לשכוח.

אז למה בסופו של דבר החלטתי לקרוא את הספר הייחודי הזה?
ולמה (אם הבנתי נכון) בחרה הסופרת לכתוב אותו?

"אני פוחדת פחד מוות מנחשים."

"אז למה…"

"כי הפרויקט שלי לא יהיה נכון עם אף חיה אחרת."

תעשו לעצמכם טובה ותקראו את הספר הזה.

⭐⭐⭐⭐⭐

***

השאלון הקטן, ישראל היום 28.9.2019

מיינט מודיעין, 23.9.2019

***

ראיון לתכנית "שווה שיחה" עם אביבית לוזון על ספרי החדש, אבקועים:

 

***

טבע פראי בסלון: הסופרת שיצאה מהצללים
ישראל היום
"בשורות טובות" של שירז אפיק עוסק בגיבורה שנקלעת לסחרור משפחתי דווקא בגיל 40 המשמעותי.
בראיון עם המחברת היא מבהירה מדוע עיסוקה כסופרת צללים סייע לה לעבור לקדמת הבמה,
ולמה כעובדת סוציאלית היא נמשכת להפרעות בתוך המשפחה…להמשך קריאה >>

שירז אפיק: "כולנו מחפשים לנקות את עצמנו"
Ynet
אורי, הגיבור של שירז אפיק ב"לנקות את יפו", הוא בבואה לחוליי החברה שלנו. העובדה שהוא נער לא פוגמת בעלילה שפוקחת את עיני הקוראים ומזהירה מפני המציאות העכשווית.
"הספר הוא לא מניפסט פוליטי, אבל נולד בתקופה שחשתי בהתהוות של פאשיזם סביבי", היא מספרת בראיון ביכורים…להמשך קריאה >>

פעילי ימין מתנכלים לבית ספר מעורב? שירז אפיק כתבה על זה לפני
טיים אאוט
בתזמון כמעט בלתי ייאמן רואה אור ספר הנוער של שירז אפיק, "לנקות את יפו", שבלבו בית ספר יהודי־ערבי שנמצא תחת מתקפה של ימניים קיצוניים.
בראיון היא מספרת למה היה לה חשוב שמתבגרים יתמודדו עם הנושא ומדוע עדיין מעט קשה לה להאמין בדו קיום…להמשך קריאה >>

ראיון ראשון
אפליקצית 'עברית'

מתאמנת מידי יום מול סרטונים מיוטיוב, מסוגלת לכתוב ברצף מקסימום שלוש שעות, הייתה חוזרת בזמן לאנגליה של ימי הביניים ואם היה מתאפשר לה, הייתה נפגשת עם סטיבן קינג.
שירז אפיק עונה לשאלון האישי…להמשך קריאה >>

באתי, ראיתי, כתבתי
מודיעין ניוז

חייו של אורי, נער רגיש ומוסיקאי מחונן בן 14, אינם פשוטים. הוא עובר עם הוריו, המצויים במשבר זוגי, להתגורר ביפו, מתחיל ללמוד בבית הספר היהודי-ערבי,
הופך מושא ללעג ולהתעללות של בריוני הכיתה אך גם מגלה את האהבה…להמשך קריאה >>

מתוך צילומי הסדרה "טרנסקידס"
יס דוקו

הצצה לתהליך העבודה שלי עם עופרית מצס על ספרה "תמיד רציתי בת"…להמשך צפייה>>

מבחן התולעת 
בלוג "עושה רוח" / מור דיעי חנני
מחברת הספרים בשורות טובות‘ ו- ‘לנקות את יפו‘. לא יכולה לראות חנות ספרים מבלי להיכנס אליה.
אפילו אם בדיוק היא קוראת את ‘קו המלח’ של יובל שמעוני ויש לפניה עוד שמונה מאות עמודים…להמשך קריאה >>

השאלון עם שירז אפיק
בלוג קורא בספרים

השאלון עם שירז אפיק, מחברת הספר “לנקות את יפו”…להמשך קריאה >>